אִיּוֹב 39

1הידעת עת לדת יעלי סלע חלל אילות תשמר׃ 2תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה׃ 3תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה׃ 4יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא שבו למו׃ 5מי שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח׃ 6אשר שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה׃ 7ישחק להמון קריה תשאות נוגש לא ישמע׃ 8יתור הרים מרעהו ואחר כל ירוק ידרוש׃ 9היאבה רים עבדך אם ילין על אבוסך׃ 10התקשר רים בתלם עבתו אם ישדד עמקים אחריך׃ 11התבטח בו כי רב כחו ותעזב אליו יגיעך׃ 12התאמין בו כי ישוב זרעך וגרנך יאסף׃ 13כנף רננים נעלסה אם אברה חסידה ונצה׃ 14כי תעזב לארץ בציה ועל עפר תחמם׃ 15ותשכח כי רגל תזורה וחית השדה תדושה׃ 16הקשיח בניה ללא לה לריק יגיעה בלי פחד׃ 17כי השה אלוה חכמה ולא חלק לה בבינה׃ 18כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו׃ 19התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה׃ 20התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה׃ 21יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת נשק׃ 22ישחק לפחד ולא יחת ולא ישוב מפני חרב׃ 23עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון׃ 24ברעש ורגז יגמא ארץ ולא יאמין כי קול שופר׃ 25בדי שפר יאמר האח ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה׃ 26המבינתך יאבר נץ יפרש כנפו לתימן׃ 27אם על פיך יגביה נשר וכי ירים קנו׃ 28סלע ישכן ויתלנן על שן סלע ומצודה׃ 29משם חפר אכל למרחוק עיניו יביטו׃ 30ואפרחו יעלעו דם ובאשר חללים שם הוא׃