שְׁמֹות 2

1וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי׃ 2ותהר האשה ותלד בן ותרא אתו כי טוב הוא ותצפנהו שלשה ירחים׃ 3ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו תבת גמא ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה את הילד ותשם בסוף על שפת היאר׃ 4ותתצב אחתו מרחק לדעה מה יעשה לו׃ 5ותרד בת פרעה לרחץ על היאר ונערתיה הלכת על יד היאר ותרא את התבה בתוך הסוף ותשלח את אמתה ותקחה׃ 6ותפתח ותראהו את הילד והנה נער בכה ותחמל עליו ותאמר מילדי העברים זה׃ 7ותאמר אחתו אל בת פרעה האלך וקראתי לך אשה מינקת מן העברית ותינק לך את הילד׃ 8ותאמר לה בת פרעה לכי ותלך העלמה ותקרא את אם הילד׃ 9ותאמר לה בת פרעה היליכי את הילד הזה והינקהו לי ואני אתן את שכרך ותקח האשה הילד ותניקהו׃ 10ויגדל הילד ותבאהו לבת פרעה ויהי לה לבן ותקרא שמו משה ותאמר כי מן המים משיתהו׃ 11ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלתם וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו׃ 12ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי ויטמנהו בחול׃ 13ויצא ביום השני והנה שני אנשים עברים נצים ויאמר לרשע למה תכה רעך׃ 14ויאמר מי שמך לאיש שר ושפט עלינו הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת את המצרי ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר׃ 15וישמע פרעה את הדבר הזה ויבקש להרג את משה ויברח משה מפני פרעה וישב בארץ מדין וישב על הבאר׃ 16ולכהן מדין שבע בנות ותבאנה ותדלנה ותמלאנה את הרהטים להשקות צאן אביהן׃ 17ויבאו הרעים ויגרשום ויקם משה ויושען וישק את צאנם׃ 18ותבאנה אל רעואל אביהן ויאמר מדוע מהרתן בא היום׃ 19ותאמרן איש מצרי הצילנו מיד הרעים וגם דלה דלה לנו וישק את הצאן׃ 20ויאמר אל בנתיו ואיו למה זה עזבתן את האיש קראן לו ויאכל לחם׃ 21ויואל משה לשבת את האיש ויתן את צפרה בתו למשה׃ 22ותלד בן ויקרא את שמו גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה׃ 23ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבדה ויזעקו ותעל שועתם אל האלהים מן העבדה׃ 24וישמע אלהים את נאקתם ויזכר אלהים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב׃ 25וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים׃